תוכן עניינים
האם AI בעיקר מבזבז כסף לארגונים או גם הופך לרווחי? התשובה לא כזו פשוטה.
לפני כמה ימים פרסמתי על החברה הסקוטית ששכרה את שירותי לפתח MVP במקום בית תוכנה. אותה חברה סקוטית מתעסקת במחקרים שעוזרים לארגונים לאמץ טכנולוגיות. סיפור מעניין שקשור לזה הוא חברה שפיתחה טכנולוגיה מטורפת עם AI, הכל שם AI, השקיעו, ראו לפי כל המספרים שאם יאמצו את ה-AI ישפרו סביב 80% מהתפוקה והדילוור. הביאו את טובי המוחות לעצב את המערכת, מבחינת מוצר, UX UI ומה שתרצו. אלא מאי?
בפועל, שיעור האימוץ בקרב המשתמשים עמד על 12% בלבד. מוצר מטורף שהושקע בו ערך מטורף שגם הוכח כמייעל את העבודה - פשוט לא הצליח לחדור מבעד לחומות האימוץ של העובדים. מה שגרם ל״פרארי״ הזו לחנות החניה במקום לדהור במסלולי מירוץ.
סקרים של מקינזי הוכיחו שמפתחים שמאמצים את ה-AI מרגישים יותר סיפוק משמעות ואפילו שמחה. 90% ומעלה דיווחו שהם רצים מהר יותר שמחים ומאושרים יותר. 90%! אז למה לא מצליחים לקחת את זה לשלב הבא?
מסתבר שיש היבטים פסיכולוגיים שהם לא פחות חשובים. המוח האנושי יודע להסתגל לשינויים. הוכח שהוא נוירופלסטי. יכול להתאים את עצמו מחדש. אבל לנו, כגורם אנושי, קשה עם שינויים. אולי אנחנו מפחדים, אולי אין לנו זמן, אולי אנחנו מרגישים שלא בא לנו ללמוד משהו חדש עכשיו כשאנחנו שולטים בקיים.
לצד ההשקעה של הארגונים על פיתוחים - חשוב לא פחות להבין גם את הגורם האנושי. את הפסיכולוגיה שמאחורי אימוץ שינויים בכלל - וטכנולוגיות AI בפרט. דגש על הצד הזה - ישפר פלאים את האימוץ.
מסתבר שכאשר לצד פיתוח מואץ דואגים להראות כל הזמן את הערך שמתקבל, מדברים על נקודות כאב אמיתיות שהטכנולוגיה הזו פותרת - תוך כדי הדגמת מקרי בוחן מעשיים - למשל, להראות איך אפשר להשתמש בחבילות פיתוח פנימיות בפרויקטים, איך להגדיר חוקי AI שמשקפים את ה-Best Practice הארגוני? כמו commits במבנה מסוים, הרצת פקודות של בדיקות לאחר פיתוח באופן אוטומטי וכדומה.
כאשר משתמשים מבינים - הם מרגישים בנוח - ומאמצים. אי אפשר לבוא עם פטיש על הראש. אפשר לתת המון ערך - ואז זה עובד כמו קסם! כמו ניגון שחודר לנפש - כך ה-AI יכול לנגן על המיתרים שלנו.
