תוכן עניינים
הכאוס השקט שאף אחד לא מדבר עליו
אני יושב מול המסך עם שישה טאבים פתוחים. קלוד כותב לי פונקציה אחת, ג'מיני מריץ טסטים על משהו אחר, קודקס מנסה לתקן באג שלישי, ועוד רגע אני צריך לפתוח את אמפ בשביל משהו רביעי. אני לא כותב קוד יותר - אני מנהל פרוייקטים של צוות שלא מדבר אחד עם השני. וזה לא רק אצלי.
השיחה הציבורית על סוכני AI מתמקדת בשאלה איזה סוכן הכי טוב. אבל המציאות בשטח היא שונה לגמרי: רוב המפתחים כבר לא משתמשים בסוכן אחד. הם עובדים עם שלושה-ארבעה סוכנים במקביל, כי לכל אחד יש חוזקות אחרות. קלוד מעולה בהיגיון מורכב, ג'מיני מהיר בקוד פשוט, קודקס טוב בהשלמות, ואמפ מצוין באינטגרציות. אבל איך מתאמים ביניהם? איך עוקבים אחרי מי עושה מה? איך מעבירים משימה מסוכן אחד לשני?
התשובה עד עכשיו הייתה: בעזרת המון טאבים פתוחים, סקריפטים מותאמים אישית, ומסמך אקסל שעוקב אחרי הכל. זה לא רק מייגע - זה פשוט לא עובד כשצריך לעבוד בקנה מידה.
למה הפתרונות הקיימים לא באמת פותרים
נסיתי כמעט כל דבר. יש את הגישה של "סוכן אחד בכל פעם" - אתה עובד עם קלוד עד שנתקע, ואז עובר לג'מיני. הבעיה? אתה מאבד הקשר כל פעם. הסוכן החדש לא יודע מה הסוכן הקודם עשה, ואתה מוצא את עצמך מסביר מחדש את אותו דבר שלוש פעמים.
יש את הגישה של סקריפטים - אתה כותב אוטומציה שמריצה כמה סוכנים ברצף. זה עובד נהדר כשהכל הולך חלק, אבל ברגע שמשהו לא עובד, אין לך דרך לעצור באמצע, לבדוק, ולתקן. זה הכל או כלום.
וכמובן שיש את הגישה של "אני פשוט זוכר את הכל בראש". זה עובד עד שיש לך יותר משתי משימות במקביל. ברגע שאתה מנסה להריץ סוכן אחד על הפיצ'ר החדש, שני על באג קריטי, ושלישי על רפקטורינג - אתה מאבד את העקבות. ואין שום דרך לראות מבט על של מי עושה מה ובאיזה שלב כל דבר נמצא.
מה המפתחים של Vibe Kanban הבינו
הצוות ב-BloopAI הסתכל על הבעיה הזאת והבין משהו מהותי: אם מפתחים כבר מתנהגים כמו מנהלי פרוייקטים, בואו ניתן להם כלים של מנהלי פרוייקטים אמיתיים. הם בנו את Vibe Kanban - לוח קנבאן שמתמחה בתיאום עבודה של מספר סוכני AI.
לוח קנבאן (Kanban Board) זה בעצם טבלה ויזואלית שמחלקת משימות לעמודות לפי סטטוס - "לעשות", "בתהליך", "לבדיקה", "הושלם". זה כלי שמנהלי פרוייקטים משתמשים בו כבר עשרות שנים (טרלו, ג'ירה, אסנה - כולם מבוססים על זה). מה שמיוחד ב-Vibe Kanban זה שבמקום כרטיסים של משימות לבני אדם, יש פה כרטיסים של משימות לסוכני AI.
בואו נראה איך זה עובד בפועל. תאר לעצמך שאתה עובד על פיצ'ר חדש שדורש שלושה דברים: לכתוב API חדש, לעדכן את הממשק, ולהוסיף טסטים. במקום לעשות את זה סדרתי עם סוכן אחד, אתה יכול ליצור שלושה כרטיסים נפרדים על הלוח. אחד הולך לקלוד (שמעולה ב-API), השני לג'מיני (שמהיר בקוד פרונט), והשלישי לקודקס (שטוב בטסטים). כל הסוכנים עובדים במקביל. אתה רואה על הלוח בדיוק מה הסטטוס של כל משימה בזמן אמת.
וכאן זה נהיה ממש מעניין: נגיד שקלוד סיים את ה-API אבל יש לו בעיה קטנה עם הטיפול בשגיאות. במקום להתחיל מאפס עם סוכן אחר, אתה פשוט גורר את הכרטיס מעמודת "לבדיקה" חזרה ל"בתהליך" ומשנה את הסוכן המוקצה מקלוד לג'מיני. ג'מיני מקבל את כל ההקשר ממשיך מהנקודה שקלוד עצר. זה כמו לעשות תגאאוט (tag-out) בין מתאבקים - העבודה לא מתחילה מההתחלה.
יש גם את היכולת להריץ סוכנים ברצף מתוכנן מראש. נגיד שהתהליך שלך הוא תמיד: קודקס כותב שלד ראשוני, אחר כך קלוד משפר אותו, ואחר כך ג'מיני מוסיף טסטים. אתה יכול להגדיר את זה כזרימה (pipeline) על הלוח, והסוכנים יעבירו את העבודה אחד לשני אוטומטית ברגע שסיימו את החלק שלהם.
מה שבאמת חוסך זמן זה הריכוזיות של ההגדרות. בלי Vibe Kanban, כל פעם שאתה רוצה להשתמש בסוכן אחר, אתה צריך להגדיר לו גישה למשאבים - לאיזה קבצים הוא יכול לגשת, איזה כלים הוא יכול להשתמש בהם, איזה API keys יש לו. זה נקרא MCP (Model Context Protocol - הפרוטוקול שקובע איך מודלים ניגשים להקשר חיצוני). ב-Vibe Kanban כל ההגדרות האלה מרוכזות במקום אחד. אתה מגדיר פעם אחת לאיזה משאבים כל סוכן יכול לגשת, ומשם זה פשוט עובד.
ויש עוד פיצ'ר שמשנה את המשחק: היכולת להריץ שרתי פיתוח (dev servers) ישירות מהממשק. נגיד שקלוד סיים לכתוב קומפוננטה חדשה ב-React. במקום לעצור, לפתוח טרמינל, להריץ את השרת ידנית, ולפתוח דפדפן - יש כפתור על הכרטיס שמריץ את כל זה בקליק אחד. אתה רואה את התוצאה, מחליט אם צריך שינויים, וזה חוזר לסוכן עם פידבק ספציפי.
ולמי שעובד עם שרתים מרוחקים (זה די נפוץ כשרוצים GPU חזק או סביבת לינוקס ספציפית), יש תמיכה מלאה ב-SSH. אתה יכול להריץ את Vibe Kanban על שרת מרוחק ולפתוח פרוייקטים משם. זה אומר שהסוכנים עובדים על מכונה חזקה, אבל אתה שולט על הכל מהלפטופ שלך.
למה זה באמת משנה הכל
אחרי ששיחקתי עם Vibe Kanban כמה ימים, הבנתי משהו עמוק יותר על לאן התעשייה הזאת הולכת. אנחנו עוברים מעידן של "סוכן אחד שעושה הכל" לעידן של "צוות סוכנים שכל אחד עושה מה שהוא הכי טוב בו". זה בדיוק כמו המעבר ממונוליטים למיקרו-סרוויסים לפני עשור.
כשהיו לנו מונוליטים, האתגר היה לבנות אפליקציה אחת גדולה שעושה הכל. כשעברנו למיקרו-סרוויסים, האתגר השתנה - עכשיו צריך לדעת לתאם בין עשרות שירותים קטנים. מי שהצליח לעשות את זה טוב (עם כלים כמו Kubernetes, service meshes, observability tools) זכה ביכולת להגדיל את הקוד שלו לאינסוף. מי שלא - נתקע עם בלאגן שאי אפשר לנהל.
אותו דבר קורה עכשיו עם סוכני AI. בהתחלה כולם חיפשו את "הסוכן המושלם" - הסוכן האחד שיעשה הכל הכי טוב. אבל בפועל, אין סוכן כזה. קלוד מצוין בהיגיון מורכב אבל לפעמים איטי. ג'מיני מהיר אבל פחות טוב בהקשר ארוך. קודקס מדויק בהשלמות אבל לא יוזם. כל אחד טוב במשהו אחר. בדיוק כמו שאין שרת אחד שעושה הכל במיקרו-סרוויסים, אין סוכן אחד שעושה הכל בפיתוח מודרני.
בעיניי, הכישור הקריטי בעתיד הקרוב לא יהיה לדעת איך לכתוב פרומפט מושלם לסוכן אחד. הכישור יהיה לדעת איך לתאם בין מספר סוכנים - לדעת מתי להשתמש באיזה סוכן, איך להעביר עבודה ביניהם, איך לוודא שהם לא רומסים אחד את השני, ואיך לעקוב אחרי כל התמונה הכללית. בדיוק כמו DevOps engineers שיודעים לתאם מיקרו-סרוויסים.
וזה בדיוק מה ש-Vibe Kanban נותן: את הכלים לעשות אורקסטרציה של סוכנים ברמה מקצועית. זה לא עוד כלי שמבטיח "פי 10 יותר קוד" (שזה בדרך כלל אומר פי 10 יותר באגים). זה כלי שמבטיח פי 10 יותר שליטה - ושליטה זה מה שבאמת קובע כמה מהר אתה יכול לעבוד בלי לאבד את הראש.
לעניות דעתי, מפתחים שילמדו לעבוד עם מספר סוכנים בצורה מתואמת יהיו בדיוק כמו המפתחים שלמדו Kubernetes מוקדם - יהיה להם יתרון עצום. ומי שיישאר עם "סוכן אחד בכל פעם" יהיה כמו מי שעדיין מפתח מונוליטים ב-2025 - טכנית אפשרי, אבל בהחלט לא אופטימלי.
אז אם אתם עובדים עם יותר מסוכן AI אחד (וכולנו כבר שם), כדאי להסתכל על Vibe Kanban. זה לא עוד צעצוע - זה הכלי שיהפוך אתכם ממפתחים שמנסים לשרוד את כאוס הסוכנים למנהלי פרוייקטים שיודעים לנצל אותם בצורה האפקטיבית ביותר. והזמן להתחיל ללמוד את זה הוא עכשיו, לפני שזה הופך לסטנדרט.